חז"ל תקנו לקרוא את פרשת 'זכור' בשבת שלפני פורים. ה'תוספות' והרא"ש סוברים שחיוב קריאת פרשת 'זכור' מן הספר הוא מן התורה, וכך מביא מרן המחבר.
נשאלת השאלה: מה העניין לזכור את השנאה והרשעות של אותו עם ולהנציח זאת לדורות?
עמלק בא לפגוע בישראל כאשר לא היתה כל התגרות מצד ישראל. עם ישראל לא בא לרשת את ארצם, ולא היה שום קשר ביניהם, אלא שעמלק התנגד לעצם הופעת אורם של ישראל בעולם. החל באברהם אבינו הם ניסו למנוע את גילוי אורו של עם ישראל, ועד מתן תורה. תעודת עמלק היא חיי הפקרות, בילויים, ללא ערך לחיי אדם, וכפירה בשכר ועונש. כך היה במשך כל הדורות עד ימינו אלה.
יש החושבים שאפשר למצוא פתרון של שלום עם השכנים הקרובים הסובבים אותנו ועם אלה הרחוקים, על ידי שנכריז הכרזות מסויימות או שניתן להם חבלי ארץ מסויימים. אך יש לדעת בבירור כי זו בעיה שאינה ניתנת לפיתרון. אוייבי עם ישראל מתנגדים לעצם קיומה של האומה הישראלית בכל צורה שהיא. גם לפני קום המדינה היתה להם שאיפה להשמיד את עם ישראל, ולפני כשבעים שנה נוכחנו בהתגלמות הרשעות במלוא עוצמתה.
מי שחושב שניתן לפתור את מה שמכונה 'הסכסוך הישראלי-ערבי' על ידי הסכם, אינו מבין את מהות שורש הבעיה. אנו רואים שככל שעם ישראל מתרפס ומוותר יותר, כך גלי השנאה צוברים תאוצה, במיוחד באירופה ובארצות המערב האחרות, לא רק בקרב ההמון אלא אפילו במדיניות של ראשי ממשלות ושרים הרוויים בשנאת ישראל.
מרן הגרי"מ חרל"פ כתב כבר לפני עשרות שנים, שככל שאנו הולכים וקרבים לקראת גאולתם של ישראל כך גלי השנאה מצד העמים מתרבים יותר ויותר, וכל אהבה שהם מראים כלפי ישראל, היא פגם בקדושתם של ישראל. אסור לנו להיבהל, כי תשועת ישראל היא יציאתם מן הגלות והתנתקות מכל העמים כולם. עלינו להיות ערים ומוכנים מבחינה נפשית לכך שגלי השנאה ילכו ויתגברו, עד אשר לא תהיה מדינה אחת שתוקיר ותעריך את עם ישראל.
מצד שני, אנו סמוכים ובטוחים שלא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב. איננו יודעים בדיוק איך תהיה הישועה, כמו שאמר מרדכי לאסתר "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". יש הבטחה אלוקית לקיומה של האומה, למרות שאנו לא יודעים היאך זה יתקיים.
הכל תלוי במעשינו,ובהליכת עם ישראל בדרכה של תורה. לאומות העולם יש בפנימיותם תביעה כלפי עם ישראל, מפני מה אינם מתקנים את עצמם ללכת לאורה של תורה, שהרי אז יוכלו לרומם את אומות העולם. עם ישראל אינו ממלא את ייעודו, ולכן אנו סובלים ייסורים קשים.
עלינו להתחזק ללכת בדרך התורה, ולהיות סגולה מכל העמים. מעמד הר סיני חייב אותנו למוסריות גבוהה, בתיקון המידות ובהנהגה של ישרות ואמיתות בכל תחומי החיים. אם נתרומם למדרגה זו ונתקן את עצמנו, רק אז תסתיים השנאה, אומות העולם יוקירו ויעריכו את עם ישראל, ונזכה לשלום יציב ובטחון אמיתי לעמנו ולנחלתנו בקרוב בימינו אמן.
