"החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה".הרמב"ם סובר שפסוק זה בא לצוות על מצוות 'עשה' של קידוש החודשים ועיבור השנים. הלוח העברי בנוי על פי הטבע שהקב"ה הטביע בבריאה. היום מתחיל אצלנו מצאתהכוכבים, החודש נקבע בין מולד למולד ואורכו כט ימים וקצת, השנה היא שנים עשר מולדות - הכל מותאם לטבע העולם.
עלינו להבין את המצווה הזאת מבחינה רעיונית, מדוע מצווה הקב"ה על קידוש החודש עוד בטרם יציאתם ממצרים ולפני הציווי על קרבן פסח?
אלא שבמצווה זו מקופלת המגמה שלשמה עם ישראל יצא ממצרים, שהיא שמירת תורה ומצוות. ע"י שמירת תורה ומצוות יש בכוחו של אדם מישראל לקדש את החומר.
הרמב"ן קורא לזמן "הדק שבנבראים". לפני בריאת העולם לא היה מושג של זמן, ההיקף של כדור הארץ הוא זה שיוצר את הזמן. לאדם מישראל יש יכולת לקדש את הזמן, כפי שאומרים חז"ל "מקדש ישראל והזמנים" - הקב"ה קידש את עם ישראל, וישראל מקדשים את הזמן שהוא הדק שבנבראים, ואין צריך לומר גם את שאר ענייני החומר. יהודי ששאיפתו בעולם הזה היא להשיג את הדברים הנצרכים שהוא זקוק להם, כמו מעון כלכלה וביגוד לו ולמשפחתו ע"מ שיוכל לחנך אותם לקיום תורה ומצוות שזו היא התכלית, ממילא גם אכילתו שינתו ועבודתו – קדושים.
חז"ל דרשו מהפסוק "החודש הזה לכם", שהמוסמכים לקדש את החודשים ולעבר את השנים הם המקבילים למשה ולאהרן בשעתם, חכמי הסנהדרין הגדולה. הסמיכה נמשכה ממשה רבנו עד זמנו של הלל הנשיא, נכדו של הלל הזקן, ואז פסקה בגלל מלכות הרשעה.
איך המערכת הזאת מתפקדת? מי קובע מתי לעבר את החודש, בייחוד חודש ניסן וחודש תשרי שיש לזה השלכה מתי פסח, מתי יום כיפור ומתי סוכות?
כותב הרמב"ם בספר המצוות שבימינו שאין סמיכה, הציבור שיושב בארץ בעצם הסכמתם אפילו בהסכמה שבשתיקה,שיום זה יהיה ראש חודש, יש לזה חלות אף בתקופתנו. וזאת לא משום שהסמוכים האחרונים קידשו את החודשים עד ביאת הגואל, אלא כל חודש וחודש הולך ומתקדש מחדש ע"י יושבי א"י. מסביר הרמב"ם שיש בזה יסוד גדול בענייניהאמונה, ובהבטחה האלוקית על קיומה של האומה. מפני שאם חלילה ייווצר מצב שלא יהיו עשרה יהודים בארץ, לא יועיל כל מערך המועדים, וממילא לא יהיו זמנים ומועדים כלל. קיומה של האומה תלוי בהימצאותם של ישראל בארץ.
מנין יהודים בארץ ישראל הוא הנקרא כלל ישראל אפילו אם בחו"ל יושבים מיליוני יהודים.
אמנם המינימום הוא עשרה יהודים, אך כמובן יש הבדל אם נמצאים עשרה, מאה, אלף, מליון או עשרה מליון. אינו דומה מצב שמועטים עושים את התורה למצב שמרובים עושים את התורה. ככל שיש יותר יהודים בארץ, וככל שנאחזים יותר במרחבי ארצנו, בכך מחזקים את כוחה של האומה. לכן בדורנו, שזכינו לשוב לארצנו, חשוב מאד להעמיק את אחיזתנו בכל חבלי הארץ, להרבות ישובים, ובכך לחזק את האומה.
נמצא שבמצוות קידוש החודש מונחת גם ההכוונה לדרכה של האומה המותנית במידת היותה בארצה.
יהי רצון שנזכה עוד בדורנו לחיזוקה של האומה, עד שכל עם ישראל יבין שחוסנו וכושר עמידתו תלויים בנחישות אחיזתו בכל מרחבי ארץ ישראל, שתביא בסופו של דבר את השלום ואת הביטחון לאזור כולו.
