דברים לפרשת השבוע - פרשת וארא, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א

פרשתנו עוסקת במהלכים האלוקיים, שבסופו של דבר אילצו את פרעה לשלח את עם ישראל. מטרתן של המכות מוזכרת במפורש בתורה, להודיע לכולם שיש בורא לעולם ויש השגחה פרטית, וכן כעונש למצרים על מה שהרעו לעם ישראל.

הקב"ה אומר למשה ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. לשונות הגאולה אינן רק מילים שחוזרות על עצמן בביטוי אחר, אלא מבטאות את השלבים בגאולה.
עם ישראל היה משועבד בעבודת פרך ולא היה מסוגל לעבור ממצב כזה ישירות למעמד הר סיני ולשמוע 'אנכי ה' אלוקיך'. ראשית היה צריך להפסיק את עבודת הפרך. לפי המפרשים, לאחר מכת הערוב פרעה הפסיק את עבודת הפרך, אך הם נשארו עדיין עבדים. רק אחרי מכת הברד הוא הסיר לגמרי את העבדות וקרא להם בשם המכובד "בני ישראל", שלא כמו במכות הקודמות שקרא להם "עם". השלב הבא היה "וגאלתי"  כאשר אמר פרעה "קומו צאו מתוך עמי" שבזה היה שחרורמוחלט. השלב הרביעי, "ולקחתי אתכם לי לעם", היה במעמד הר סיני שבו עוצבה דמותו הרוחנית של עם ישראל.

גאולתם של ישראל מורכבת משני שלבים, שחרור הגוף משעבוד זר, ואח"כ עיצוב הדמות הרוחנית של עם ישראל, שהיא מהותה של האומה, כפי שכותב רב סעדיה גאון "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". 
חז"ל תקנו לשתות בליל הסדר ארבע כוסות של יין כנגד אותן ארבע לשונות של גאולה, ודווקא כוסות יין ולא דבר אחר כגון ארבעה כזיתים של מצה, מפני שליין יש תכונה מיוחדת  היכולה לשנות את מצב רוחו של האדם. מי שישתה ארבע כוסות מיץ או מים, בודאי ירווה את צמאונו, אך לא ישנה את הרגשתו, מה שאין כן יין – "יין ישמח לבב אנוש". ומכיוון שאנו מציינים בלילה זה את עלייתו של עם ישראל משעבוד לגאולה שלמה, בשלבים השונים, עושים זאת על ידי יין.
בדור הקודם התחילה ההתעוררות לשיבת ציון, עם ישראל בגולה התחיל לתרום כסף לגאולת הקרקעות בא"י ולהקים בה ישובים.  לצערנו הרב לא כל עם ישראל הפנים את גודל השעה בה אנו חיים, ולכן יש לעזוב את הגלות, לבוא ארצה, לגאול אותה וליישבה. אנחנו מאמינים שכך הוא מהלך הדברים, קודם כל נגאל הצד החומרי של עם ישראל, ולאחר מכן השלב הרוחני המקביל ל"ולקחתי אתכם לי לעם" - מעמד הר סיני.
ההתעוררות לתשובה לא תבוא מצד האליטות של האקדמיה או מצד עיתונאים, במאים או אנשי הבידור. אנו רואים היום ניצנים של התעוררות לתשובה מתוך העם מלמטה, שמבין שכל התופעות השליליות בחיינו נובעות מחיי הריקנות.
לצערנו הרב אנו שומעים שיש עליה באלימות של הנוער, ובמקביל ירידה בהכרת הלאומיות.
חלק גדול מהנוער לא מבין את ייחודו של עם ישראל, ומדוע צריך להלחם עבור הארץ הזאת. קיים חוסר מודעות לכך שארץ ישראל לכל מרחביה שייכת באופן בלעדי אך ורק לעם ישראל.אך ענינים אלו הולכים ומתעוררים, ויש קצת התפכחות.
הקב"ה משגיח על עם ישראל ומקשה עת ערפם של הרשעים שלא רוצים אפילו להיפגש עם נציגי הממשלה, וכך ההשגחה האלוקית מסובבת שארץ ישראל תישאר בידי עם ישראל. גם המלחמות הפנימיות בארצות ערב הסובבות אותנו הן לטובתנו, כאשר הם נחלשים מבפנים ומאבדים את כוחם נגד עם ישראל.
יהי רצון שההנהגה שלנו תפיק את הלקחים מהעבר ותנצל את השעה להחלת הריבונות על כל מרחבי ארצנו, להרחבת ההתיישבויות ביהודה שומרון ובנימין, וכך תקבע העובדה שעם ישראל הוא הבעלים על כל ארץ ישראל. פעולות אלו הן שיקרבו את הקץ ויביאו שלום אמיתי לעם ישראל ולאזור כולו.