פרשת תצווה עוסקת בבחירת הכוהנים והכשרתם לעבודה. לאחר פשרת תרומה, בה נצטווינו על בניין המשכן וכליו, אנו מצטווים בפרשתנו על הנושאים הקשורים בהכנת העובדים במשכן.
והנה, בתחילת הפרשה ישנם שני פסוקים העוסקים בהכנת השמן למנורה – "ויקחו אלין שמן זית זך". שואלים המפרשים, מדוע פסוקים אלו מופיעים בפרשה העוסקת בהכשרת הכוהנים ולא בפרשה העוסקת בעשיית המנורה?
אלא, שכאן גילתה תורתנו הקדושה את מעלת התורה המיוחסת בייחוד למשה רבנו. במשכן היו שני כלים המרמזים על הופעת אור התורה:
הראשון – הארון שבו שכנו שני לוחות הברית, והוא מייצג את התורה שבכתב וקבלת התורה שבעל פה (מסירת התורה מרב לתלמיד). והשני – המנורה שעיקר סגולתה היא תורת החידוש והחקירה שנמסרה למשה, והוא מסר כוח זה לדורות הבאים.
האור השופע מכוח המנורה מייצג את הכוח שיש לחכמי ישראל לחדש בתורה ולדרוש את הפסוקים על פי המידות שהתורה נדרשת בהן.
בכך שהתורה כתבה את ענייניה של המנורה בתחילת הפרשה העוסקת בכהונה היא מגלה לנו שמדרגת הכהונה ועבודת המקדש היא קרובה במעלתה למעלת התורה. בראשונה נאמרה מעלת התורה, ומייד אחריה מעלת הכהונה. לכן הפסוק אומר על הכוהנים "הקרב אליך", שהם מתקרבים למשה. בחירת אהרון לכהונה איננה בגלל כישרון ומעשים, אלא מעצם הבריאה נשמתו מיועדת לעבודת הכהונה. ובזמן קורח שרצה במחלוקתו לטעון שהכהונה קשורה למעלות המידות, התברר שזו בריאה בהווה שאינה ניתנת לשינוי.
גם בזמננו, על אף שאין לנו את עבודת המקדש, ישנה קדושה מיוחדת לכוהנים, וחלים עליהם מצוות מיוחדות: הימנעות מטומאת מת וזהירות מנשיאת נשים שאינן כשרות לכהונה. בנוסף ישנה מצוות "וקידשתו" שהיא חובה לכבד את הכהן – להעלותו ראשון לתורה, להקדימו לברך ולנהוג בו כבוד.
אולם, עיקר שמירת מעמד הכהונה הוא לקראת העתיד.
אנו מצפים שלא ירחק היום ועם ישראל ישוב לארצו במלוא כוחו ויזכה גם להקמת המקדש ולחידוש העבודה בו. לכן חשוב שהכוהנים יתכוננו לקראת חידוש העבודה במקדש.
לשם כך ערך החפץ חיים ז"ל את ספרו ליקוטי הלכות על סדר קדשים כמו שהרי"ף כתב על שאר סדרי הש"ס, וב"ה זכינו בימינו, שקמו מספר כוללים שבהם שוקדים על לימוד סדר קדשים בעיון כמו שלומדים בישיבות סדרי נשים ונזיקין.
כשם שאנו מתפללים כל יום ומבקשים את השבת השכינה לציון, כך עלינו לפעול כדי לקדם את עבודת המקדש. יש לטפח בכוהנים את הנכונות להיותם משרתי כלל ישראל בעבודת המקדש, ואנו מצידנו נדע לכבדם ולייקרם גם בימינו, עד שנזכה לראות בישועת ה' ובניין בית מקדשנו במהרה בימינו.
