חז"ל אומרים,שלכאורה סיפור פרשת 'בלק' אינו הכרחי לתורת משה. כל התורה כולה, מפרשת 'שמות' ואילך, עוסקת במה שארע לעם ישראל וענינים השייכים לעם ישראל.בפרשת 'בלק' התורה מתארת את אשר התרחש בחצרות המלכים שמסביב לארץ ישראל.
כמובן דברים אלו, כיצד עם ישראל נראה בעיני העמים, נאמרו למשה רבנו בנבואה.
כמובן דברים אלו, כיצד עם ישראל נראה בעיני העמים, נאמרו למשה רבנו בנבואה.
התורה כותבת לנו זאת כדי להבליט את חשיבותם של ישראל, וכדי להפיל את פחד עם ישראל על העמים האחרים. אם נביאי ישראל היו אומרים את הפסוק "ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת" היו הגויים מזלזלים בכך, אך מכיון שאמר זאת נביא אומות העולם יש לכך השפעה גדולה.
יש בפרשתנו ארבע נבואות של בלעם, ובכל נבואה יש עליה בדרגה. בלעם ראה את כניסת ישראל לא"י, את תקופת ההתיישבות, את ההתבססות בארץ והמלוכה, ולבסוף ניבא גם על העתיד לבוא.
יש בפרשתנו ארבע נבואות של בלעם, ובכל נבואה יש עליה בדרגה. בלעם ראה את כניסת ישראל לא"י, את תקופת ההתיישבות, את ההתבססות בארץ והמלוכה, ולבסוף ניבא גם על העתיד לבוא.
הרמב"ם ב'הלכות מלכים' מביא ראיות מתוך התורה למקומות שבהם רמוזה ביאת הגואל. הוא לא מצא לכך פסוקים מפורשים יותר מאלו המופיעים בפרשת בלעם, כמו "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב", שעל פי הרמב"ם חלק מהפסוק מדבר על זמנו של דוד וחלק על ימות המשיח. "ומחץ פאתי מואב" - זה דוד, "וקרקר כל בני שת" - זה מלך המשיח.
כאן נשאלת השאלה: מדוע ביאת הגואל וחיזוקה של מלכות ישראל מוצאת את ביטויה בנבואת בלעם יותר מאשר בנבואת משה?
יש להבין שכל נביא מתנבא בהתאם לכוחות נפשו. נביא גוי כמו בלעם אינו מסוגל לדבר על דבקות באלוקים ועל אהבת ה', שאלו ענינים התואמים את שורש נשמתם של ישראל ולא של אומות העולם. בלעם רואה את הנהגת המלכות – "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" - כדברים שנוגעים למלכויות רגילות, כולל העוצמה הצבאית. זו לא תכלית בפני עצמה, אלא אמצעי שבאמצעותו עם ישראל יוכל להשפיע גם על עמים אחרים.
בלעם רואה גם את ייחודם של ישראל. בנבואה הראשונה הוא אומר "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". מסביר הנצי"ב: "הן עם לבדד" – "ישכון". כאשר עם ישראל שומר על ייחודו, שומר על תרבותו, שומר על עצמיותו ולא מתערב בגויים – ממילא ישכון, ואז אומות העולם יכירו בערכו ולא יטרידו אותו. אבל "ובגויים" - אם ישראל ירצו לטשטש את זהותם ולמצוא חן בעיני הגויים, בחושבם שעל ידי כך ישיגו אהבה, התוצאה תהיה בדיוק להיפך – "לא יתחשב", הגויים יזלזלו בהם.
למרבה הצער, גם היום חלק מהציבור לא מבין מהי מהותו של עם ישראל, ואינו מכיר בגודל השגחת ה' על עמו.יש החושבים שעל ידי חנופה לגויים ישיגו הישגים וע"י התקרבות אליהם יזכו באהבתם. אך האמת היא בדיוק להיפך, התנהגות זו מעוררת אנטישמיות. על עם ישראל להבליט את ייחודיותו, את המסר האלוקי שיש לו, להיות "לברית עם לאור גויים", וממילא אומות העולם ידעו להעריך אותו.
יש להבין שכל נביא מתנבא בהתאם לכוחות נפשו. נביא גוי כמו בלעם אינו מסוגל לדבר על דבקות באלוקים ועל אהבת ה', שאלו ענינים התואמים את שורש נשמתם של ישראל ולא של אומות העולם. בלעם רואה את הנהגת המלכות – "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" - כדברים שנוגעים למלכויות רגילות, כולל העוצמה הצבאית. זו לא תכלית בפני עצמה, אלא אמצעי שבאמצעותו עם ישראל יוכל להשפיע גם על עמים אחרים.
בלעם רואה גם את ייחודם של ישראל. בנבואה הראשונה הוא אומר "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". מסביר הנצי"ב: "הן עם לבדד" – "ישכון". כאשר עם ישראל שומר על ייחודו, שומר על תרבותו, שומר על עצמיותו ולא מתערב בגויים – ממילא ישכון, ואז אומות העולם יכירו בערכו ולא יטרידו אותו. אבל "ובגויים" - אם ישראל ירצו לטשטש את זהותם ולמצוא חן בעיני הגויים, בחושבם שעל ידי כך ישיגו אהבה, התוצאה תהיה בדיוק להיפך – "לא יתחשב", הגויים יזלזלו בהם.
למרבה הצער, גם היום חלק מהציבור לא מבין מהי מהותו של עם ישראל, ואינו מכיר בגודל השגחת ה' על עמו.יש החושבים שעל ידי חנופה לגויים ישיגו הישגים וע"י התקרבות אליהם יזכו באהבתם. אך האמת היא בדיוק להיפך, התנהגות זו מעוררת אנטישמיות. על עם ישראל להבליט את ייחודיותו, את המסר האלוקי שיש לו, להיות "לברית עם לאור גויים", וממילא אומות העולם ידעו להעריך אותו.
ב'תהילים' כתוב שכל זמן שיוסף והשבטים חיו, שמרו בני ישראל על ייחודם ולא התבוללו, אולם לאחר מות יוסף והאחים,רצו בנ"י להידמות לגויים ולזכות באהבתם. לפי חז"ל הם אמנם שמרו על סייגים מסויימים, אך דברים בסיסיים הם הפרו, כגון ברית מילה ועבודה זרה. הם גם יצאו מארץ גושן כדי להתערב בגויים. התוצאה היתה כמובן הפוכה - "ויהפך ליבם לשנוא עמו להתנכל לעבדיו".
כך גם היום, טשטוש הזהות היהודית והתקרבות לגויים אינה הדרך הנכונה. מי שמתבונן באירועים המתרחשים בארצות אירופה, רואה כי האנטישמיות צוברת תאוצה למרות ה"דמוקרטיה". השנאה לעם ישראל כל כך גדולה, עד כדי כך שהם אפילו מוכנים להפסיד דברים מסויימים עבור מימוש השנאה הזאת. אמנם יש גם גויים בודדים המעריכים את עם ישראל, אבל המדיניות ברובה עויינת.
כך גם היום, טשטוש הזהות היהודית והתקרבות לגויים אינה הדרך הנכונה. מי שמתבונן באירועים המתרחשים בארצות אירופה, רואה כי האנטישמיות צוברת תאוצה למרות ה"דמוקרטיה". השנאה לעם ישראל כל כך גדולה, עד כדי כך שהם אפילו מוכנים להפסיד דברים מסויימים עבור מימוש השנאה הזאת. אמנם יש גם גויים בודדים המעריכים את עם ישראל, אבל המדיניות ברובה עויינת.
כשאנו אומרים "אתה בחרנו" אין המשמעות שרצוננו להתנכל לאומות אחרות או לשעבד אותן, אלא זה מחייב אותנו בתרי"ג מצוות, במוסריות, במידות אציליות.
כאשר אנו מברכים "אשר בחר בנו מכל העמים", הכוונה אינה ל"גזענות" כפי שרגילים להבין אלא זו מחוייבות לקיום תורה ומצוות, מחוייבות לפרסום הנהגת ה', מציאותו והשגחתו, והקרנה לכל העמים שמסביב.
יהי רצון שעמנו יבין את ייחודיותו, ואת מחוייבותו לקיום תורה ומצוות, ובזה נשיג את השלום האמיתי שכולנו מייחלים לו.
