חז"ל
תקנו, שלשבע השבתות שלאחר שבת חזון ועד ראש השנה קוראים "שבע דנחמתא",
כלומר, אנחנו קוראים בהן הפטרות שאין להן שייכות ישירה לנושאים שבפרשיות
השבוע, אלא לנושאים הקשורים לנחמת עם ישראל. מכיוון שעברנו את שלושת
השבועות שהם ימי אבלות, קבעו חכמינו שיש עניין גם לנחם את עם ישראל.
בענין
זה יש להבין, לאחר סבל גדול כל כך של חורבן וגלות שנמשכה עד הדור האחרון
שאף הוא עבר את השואה, וכן שאר צרות שאנו חווים בדור הזה, כיצד יש בכוחן של
מילים להפיג את עוצמת הכאב והצער שהתלווה לזה? ובכלל יש לשאול, בכל אבל
שמנחמים לאחר שנפטר לאדם אחד משבעת הקרובים, איך יש בכוחן של מילים להקל על
הצער והיגון?
אלא
שאם נתבונן, נראה שאלו לא רק מילים בעלמא, והעיקר הוא לעורר אצל האדם את
ההתבוננות על מה שקורה מסביב. גם באופן אישי-פרטי כשקורה אסון, כגון שנפטר
אבי המשפחה, מנחמים את האבלים ע"י שמשבחים את הנפטר שהיה צדיק ועבר לעולם
הבא –לעולם שכולו טוב. הוא חינך את בני ביתו לתורה ויראת שמים והשאיר להם
מטען רוחני (או אפילו גשמי), ועי"ז ידעו גם הם להעריך אותו, וממילא תקטן
עוצמת הכאב. גם בענין הכלל הוא כך. עם ישראל עבר את הייסורים והחורבנות,
ונביאי ישראל מנחמים אותם שלמרות כל מה שעבר עליהם, הם חיים וקיימים.
במיוחד בדור שלנו, שכמה שנים לאחר השואה האיומה עם ישראל זכה להקמת מדינה
בחלק גדול מארצו, ולמרות כל ההתנכלויות שיבת ציון נמשכת ונידחי ישראל
הולכים ומתקבצים לארצנו הקדושה. ב"ה הכלכלה של מדינת ישראל, באופן יחסי,
טובה יותר מאשר במדינות גדולות שיש להן בעיות קשות. לכל זאת זכינו למרות
שיש איום מתמיד על קיומנו מהאויבים שמסביבנו. מי שמתבונן בגודל השגחת ה',
יראה ש"לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". הנחמה היא לראות שלמרות כל מה
שעבר עלינו, אנחנו חיים וקיימים, הולכים ונבנים. כל זאת למרות שישנן חולשות
בחוגים מסויימים בעמנו שלא מבינים את גודל השעה, לא מבינים את ערך עם
ישראל, לא מבינים את הקשר של עמנו לארץ ישראל, ולא מבינים את הקשר הנצחי
בין עם ישראל ותורת ישראל.
בפרשת
'ואתחנן', מיד אחר תשעה באב, קראנו שמשה התחנן להיכנס לארץ ישראל. בפרשתנו
אנו קוראים על שבחה וטובה של ארץ ישראל. בברכת המזון אנו מברכים על "הארץ
הטובה אשר נתת לנו". כל זאת כדי לעורר אותנו לתקן את המאיסה בארץ ישראל.
המרגלים מאסו בארץ חמדה, ותשובת המשקל היא לחשוק בא"י. עלינו ללמוד ממשה
להשתוקק ולערוג לארץ ישראל, לראות את טובה ושפעה.
עלינו
לדעת שכל חבלי הארץ שייכים רק לעם ישראל, ולכן עלינו להאחז בהם, ליישבם,
ולהרחיב את שלטון עם ישראל בכל מרחביהם. בזה יתוקן חטא המרגלים, וממילא
נזכה לראות בישועת ה' על עמו ונחלתו.
חשוב
מאד שציבור שומרי התורה והמצוות יגביר את כוחו בכל התחומים, ויפיץ את תורת
האמת והאמונה האמיתית בקרב כל אחינו. אם אנחנו נתעורר מלמטה, אין ספק
שתהיה גם איתערותא דלעילא, ונזכה שכל נחמות ישראל יתקיימו בקרוב בימינו.