Fwd: דברים לפרשת ויקרא - שבת החודש, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א


 

פרשת 'החודש' היא האחרונה מתוך ארבע הפרשיות שתקנו חכמינו לקרוא, כהכנה לקראת חודש ניסן. בפרשה זו התורה מדברת על ההכנות של כלל ישראל, לקראת יציאתם מארץ מצרים.

"החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא

​​
לכם לחודשי השנה" - מצוות 'עשה' של קידוש החודשים ועיבור השנים היא המצווה הראשונה שנצטוו ישראל כעם עוד בהיותם במצרים. בפסוק כתוב "לכם", מפני שלגבי שנות העולם אנו מונים מתשרי שבתשרי נברא העולם, אך אנו, כדי להזכיר את גאולת מצרים, מונים את החודשים מניסן. החודשים בלוח העברי הם חודשי לבנה, והשנים הן שנות השמש, ומשום כך מידי פעם אנו צריכים לעבר את השנה. היום קיים לוח קבוע מהלל הנשיא האחרון, כך שבכל תשע עשרה שנה אנו מעברים שבע שנים כדי לסגור את הפער בין שנת הלבנה לשנת החמה, שעודפת עליה באחד עשר ימים. אנו נאלצים לנהוג כך, מכיוון שמועדי ישראל נקבעו לפי מציאות הטבע בעולם - ניסן צריך להיות דווקא בחודש האביב, שבועות צריך להיות בזמן שיש ביכורים, וסוכות בזמן האסיף.

ככלל, כל עניני הזמנים ע"פ תורתנו הקדושה נקבעים ע"פ הטבע. הלילה מתחיל מצאת הכוכבים ולא בשעה 12, שאין לזה שום אחיזה בטבע שהקב"ה הטביע בעולם, הלילה קודם ליום כמו במעשה בראשית, וכ"כ החודש מתחיל במולד הלבנה ולא בצורה שרירותית כפי שאצל אומות העולם.

אלא שיש להתבונן, מדוע מצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה שנצטוו ישראל כעם?

מצוות קידוש החודש מרמזת על מעלתם של ישראל, שביכולתם לקדש את החומר ואת הזמן. הרמב"ן מכנה את הזמן כ'הדק שבנבראים', ולעם ישראל יש יכולת לקדשו, כפי שאנו אומרים בתפילה "מקדש ישראל והזמנים" - הקב"ה קידש את ישראל ונתן להם יכולת לקדש את החומר ואת הזמן. מי שחש את ההתגלות שישנה בכל יום בכוחות שמשפיעים על הנשמה, במועדים וביום השבת, יודע איזו השפעה יש להם על עם ישראל. לכן זו המצווה הראשונה, מפני שבה הקב"ה נותן לעם ישראל את היכולת לקדש את החומר ואת הזמן.

גם אכילתו של אדם, שינתו, וכל צרכיו החומריים מתקדשים, כאשר הוא יודע שכל מגמתם היא כדי שיוכל לקיים תורה ומצוות ואינם מטרה מצד עצמם אלא לקיים את רצון ה'.

דוגמא לכך אנו מוצאים בקורבנות, עליהם נקרא בפרשיות שבשבועות הקרובים. בזמן שבית המקדש היה קיים, גם מי שאיננו מבני ישראל היה יכול להקריב קרבן ולהתפלל, אך רק קרבן עולה שכולו לשמים. קרבן שלמים שגם בעליו אוכל ממנו מיוחד רק לעם ישראל. אומות העולם יכולים להבין שיש דבר שכולו לשמים או כולו לאדם, אך אין ביכולתם להבין שבדבר אחד יש גם משל גבוה וגם משל הדיוט, חלק למזבח וחלק לבעלים. כוחם ומעלתם של ישראל היא היכולת לחבר בין שמים לארץ, לחבר חלק לגבוה עם חלק להדיוט, ובזה הם מקדשים את החומר.

כיוצא בזה אנו מוצאים גם בחג הסוכות, כאשר אנו נכנסים אל הסוכה ומקיימים מצווה בכל איברינו, אף שלא במודעות, ואפילו תוך כדי שינה מקיימים מצווה. 

בחסידות מודגש ענין זה במיוחד ע"י אכילה מהשיריים של הרב'ה ,שמעלה ניצוצות קדושה באכילתו, וזו מעין אכילת מזבח. ביהדות סעודה יכולה להיחשב סעודת מצווה, מפני שאיננו אוכלים כדי למלא את הכרס אלא לצרכי עבודת ה'.

יהי רצון שנדע להפיק את הלקחים, ולהבין מהו ייעודו של עם ישראל החוזר לארצו, שאינו רק כדי לחיות כאן ולהגן על עצמו, אלא כדי לגלות את האור שבנשמתנו ולקדש את ה' בכל תחומי חיינו. אם אנחנו נדע לקדש את עצמנו תהיה לנו סייעתא דשמיא, והקב"ה יצעיד אותנו לקראת גאולתנו בקרוב בימינו.

 

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 


​​

דברים לפרשת ויקהל - פקודי, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א, ומודעה על שיעורי הרב לקראת פסח ברחבי הארץ‎



photo
David Wilder דוד וילדר
p:(+972) 52-429-5554 | m:US: 347-725-0325 | e:dwilder@gmail.com | w:www.davidwilder.org | a: Beit Hadassah, Hebron בית הדסה, חברון 90100
    

מצ"ב רעיון קצר לפרשת ויקהל - פקודי, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א.

כמו כן צרפנו מודעה ובה פרטים על שיעוריו של הרב לקראת פסח ברחבי הארץ, וכן את קריאתו של הרב להצביע למפלגת "יחד".


בשבת זו אנו קוראים שתי פרשיות, 'ויקהל' ו'פקודי', שבהן מתוארת מלאכת המשכן והקמתו.

לפי מסורת חז"ל, משה רבנו הקהיל את כלל ישראל אחרי יום הכיפורים, לאחר שניתנו הלוחות השניים. בתחילה משה מצווה אותם על השבת ורק אחרי כן מפרט את מלאכת המשכן. לעומת זאת, בפרשת 'כי תשא' קודם לכל נאמר הציווי על השלמת מלאכת המשכן ורק אחר כך בא הציווי על שמירת השבת "ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם".

על דרך הפשט אומרים המפרשים, שיש להבדיל בין מצב כלל ישראל קודם לחטא העגל ולאחריו. לפי רוב המפרשים, תחילה נאמר הציווי על הקמת המשכן, לאחר מכן היה חטא העגל והמסתעף ממנו, ורק אחר כך למחרת יום הכיפורים כשהקב"ה התרצה, ציווה אותם פעם נוספת על מלאכת המשכן.

לפני חטא העגל היה עם ישראל  במדרגה כל כך גבוהה, שגם אם ההכנות למלאכת המשכן היו נעשות בשבת, לא היה בזה זלזול בקדושת השבת. הם היו בבחינת "בכל מקום אשר תזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך"- היה גילוי שכינה. כידוע, ההכנות והבניה של המשכן, ואפילו בנית בית המקדש עם כל חשיבותה, אינן דוחות את השבת. אולם לאחר שהוקם המשכן, העבודה שם דוחה את השבת, כולל הבערת אש, שחיטה וכל הנצרך. בפרשת 'כי תשא' ציווי השבת נאמר בסוף, מפני שאז גם ההכנות דחו את השבת. אבל בפרשת 'ויקהל' שנאמרה לאחר חטא העגל, הציווי על השבת נאמר בהתחלה, ללמד שבניית המשכן אינה דוחה את השבת.

השבת תופסת מקום מרכזי בהשקפת עולמה של היהדות. חז"ל אומרים, שמי שמחלל שבת דינו כעובד עבודה זרה. זהו דבר חמור שלא נאמר על מצוות אחרות, מפני ששבת מקפלת בתוכה את יסודות האמונה. מי שמאמין בשבת ושומר את השבת, מאמין שהעולם נברא ומאמין שיש בורא שברא את העולם למטרה מסוימת, וממילא משתלב באותה מטרה שלשמה הוא נברא ולא עושה ככל העולה על רוחו. לכן אומרים חז"ל שאם ישראל היו שומרים שתי שבתות מיד היו נגאלים.

אין ספק שחילול שבת היא אחת הסיבות למכה הקשה של תאונות הדרכים שיום יום אנו שומעים על נפגעיה. נכון שצריך להשקיע בתשתיות ובשיפור הכבישים והאכיפה עליהם, אך לא זה שורש הבעיה. כל עוד רשות הרבים של מדינת ישראל  מזולזלת ע"י רמיסת קדושת השבת, הציבור ימשיך לשלם את המחיר. נכון שאנו לא יודעים את חשבונות השמים, אך כשבאה מכה כזו, מוטל עלינו לשאול בשל מה באה צרה זו, כמו שכותב הרמב"ם בהלכות תענית פ"א, שאם צרה באה על הציבור עליהם לפשפש במעשיהם ולא לומר מקרה הוא. לכן חשוב שעם ישראל ידע שיש לו יום מנוחה וקדושה, לא כדי לבלות אלא כדי להכיר בבורא עולם ולדעת לאיזו מטרה נברא העולם - ממה צריך לחדול ומה עלינו לעשות.

יהי רצון שכל עם ישראל ישמור את השבת כהלכתה, ובע"ה תסור מאיתנו מכת תאונות הדרכים, ונזכה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.

 

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

במידה ואינך מעוניין להמשיך לקבל את המייל השבועי מדברי הרה"ג דוב ליאור שליט"א, נא שלח אלינו בקשה להסרה מרשימת התפוצה.

 

 

 

 

 





דברים לפרשת כי תשא ולפורים, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א



 

פרשתנו משופעת בנושאים שונים, כאשר בתחילתה כל עניני המשכן וכליו. לאחר מכן בא התיאור של אחת המעידות הקשות של דור המדבר - חטא העגל, וקבלת לוחות שניים. ה'אבן עזרא' מביא בשם הגאון, שכבוד הלוחות השניים היה יותר מאשר הלוחות הראשונים. מסביר הנצי"ב שהכוונה, שלמרות שהראשונים ניתנו בפומבי והשניים בצינעה, מ"מ הכוונה היא שהמעלה הגדולה של התורה שבע"פ שהיא נותנת אפשרות גם לאדם לחדש דברים בתורה והם נחשבים דברי אלוקים חיים, ומתגלה שזה רצון ה'.

יש כאן גם דברים גדולים שנתגלו אחר חטא העגל, והם ההדרכות האלוקיות בהנהגת העוה"ז.

משה רבנו התפלל על חטא העגל והזכיר זכות אבות, ואז הקב"ה לימד אותו את ענין שלוש עשרה המידות.הרמב"ם מגדיר את שלוש עשרה המידות כחוקים שהטביע האלוק בעולם להנהגת המין האנושי. יש חוקיות בעולם כולו, וזה כלול ב'אני אעביר כל טובי על פניך'. משה רבנו ידע בחכמתו את כל החוקים בהם הבורא מנהיג את העולם כולו, לפיהם י"ג המידות מתייחסות להנהגה של הקיבוץ האנושי. כל אדם עלול לחטוא עוד מראשיתה של הבריאה, מפני שיש בו גם יצר טוב וגם יצר רע. משום כך ברא הקב"ה את התשובה עוד לפני שברא את העולם, שהרי אם לא היתה אפשרות התשובה היה האדם  מתייאש לגמרי.

בי"ג מדות נאמר שם ה' פעמיים , האחת לפני שיחטא האדם והשניה לאחר שיחטא. 'רחום וחנון' - הידיעה האלוקית אינה מכריחה את התנהגות האדם. ידיעת האלוק איננה מכריחה את הבחירה, והאדם נשאר חופשי. גם כשנגזרה גזרה  עדין יש בכוחה של תפילה מעומק הלב וכוונה אמיתית לשנות את האדם או לשנות את המציאות, והמצב אינו אבוד.

בזמן מרדכי ואסתר, נהפך חודש אדר מיגון לשמחה בזכות התשובה והתפילה של עם ישראל. גם היום יש איום גדול על קיומו של עם ישראל ועל קיום ההתיישבות בארץ ישראל.
עלינו להתפלל לקב"ה מעומק הלב ולא לחשוב שהמציאות מראה שאין מוצא. גם אם בעיני בשר ודם נראה שאין מוצא, אנחנו מאמינים 'כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזב' .

אם י"ג מידות נאמרות בכוונה, אזי הקב"ה משפיע שפע על העולם הזה, ומשבש ומפר את עצת הזוממים להרע לעם ישראל.

נקווה שגם בדורנו ישבית הקב"ה את כל מדיינינו , יסולקו כל שונאינו ויפר ה' את עצת כל אויבנו,  ונזכה גם החודש הזה לראות בישועת ה' על עמו ונחלתו.

 

 

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

במידה ואינך מעוניין להמשיך לקבל את המייל השבועי מדברי הרה"ג דוב ליאור שליט"א, נא שלח אלינו בקשה להסרה מרשימת התפוצה.