דברים לפרשת נשא, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א


          

פרשתנו מדברת בעיקר על חנוכת המשכן. לאחר מנין השבטים ואופן חנייתם סביב המשכן, ולאחר בחירתם של הכהנים והלווים לסדר עבודתם, בא הצווי האלוקי על הכהנים, שמלבד עבודתם במשכן חלה עליהם גם מצוות ברכת כהנים.  המצווה היא שהכהנים יברכו את עם ישראל בכל יום, ולפי בעל ספר 'חרדים' יש גם מצווה על עם ישראל להתברך. הרמב"ם בהלכות תפילה כותב, שאדם יכול לשאול את עצמו : מה התועלת בברכה, שהרי אף כהן עם הארץ מברך ? אלא שכך קבעה ההשגחה האלוקית, שהברכה האלוקית תחול על ידי דיבורו של הכהן אפילו אם כלפי חוץ הוא אינו במעלה גבוהה, כיון ששורש נשמתו מאהרון הכהן, שקדושתו  מראשית הבריאה בה נקבע שהוא המיועד לעבודה, וכך תחול הברכה על עם ישראל.

יש שלושה פסוקים שהם ברכת כהנים : הפסוק הראשון  "יברכך ה' וישמרך". הדיבור של הכהן פועל שהקב"ה ישפיע שפע ברכה. הפסוק נאמר בלשון יחיד, מפני שכל אדם מישראל זקוק לברכה במצב בו הוא נמצא - סוחר זקוק לברכה שיצליח במסחרו, חקלאי זקוק לברכה של גשם ושלא יפגע היבול, ואף הלומד תורה זקוק לברכה בלימודו  ולא פחות מכך שלא ישכח את לימודו.

אחר כך בא שפע הברכה - "יאר ה' פניו אליך". דהיינו, שתהיה ניכרת השגחת ה' עליך, שהכל בא ממאור פניו של הקב"ה. "ויחנך" - זו הבטחה אלוקית שאדם במדרגה כזו, שתפילתו תתקבל בשמיים.

והסיום - "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". כאן המילה 'פניו' אינה מתפרשת  במובן של הכרה בהשגחת ה', אלא שהמידות שהקב"ה מתנהג בהם עם האדם הן בהתאם למעשיו, כמאמר הפסוק "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", כלומר,  ה' ישא פניו אליך בהתאם לפנים שלך.

כאמור,מצווה על הכהנים לברך כל יום את עם ישראל. הרמ"א כותב שבחוץ לארץ נהגו לברך רק במוסף של המועדים. ההסברים לכך קשים. אחד מהם הוא, שכאשר הכהנים מברכים את עם ישראל, עליהם להיות שרויים בשמחה, והרי המצאות בחוץ לארץ היא בדרך כלל בעיצבון ובחוסר שמחה. כך גם כותב ה'אור החיים' הקדוש  על הפסוק "והיה כי תבוא אל הארץ", שאין 'והיה' אלא לשון שמחה, ואין שמחה כישיבה בארץ ישראל. בארץ ישראל אפשר להגיע לדרגה אמיתית של שמחה, וכאשר הכהנים מרוממים בדרגה כזו הם יכולים לברך את עם ישראל,  מה שאין כן בחו"ל .

לצערנו הרב יש עדיין מקומות אחדים בארץ שבהם הכהנים נוהגים לברך רק בשבת, ולא בכל יום. על הציבור להקפיד שאם יש בתוכו כוהנים עליהם לברך בכל יום.

יהי רצון, שבזכות ברכת הכהנים כל אחד מהציבור יצליח במעשיו - אנשי מסחר יצליחו במסחרם, אנשי מלחמה יצליחו במלחמתם, אנשי לימוד יצליחו בלימודם, וברכת ה' תהיה ניכרת על כל אחד ואחד באשר הוא.

 

                                                                        

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

במידה ואינך מעוניין להמשיך לקבל את המייל השבועי מדברי הרה"ג דוב ליאור שליט"א, נא שלח אלינו בקשה להסרה מרשימת התפוצה.

 

דברים לפרשת במדבר - חג השבועות, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א


שיעורו החודשי של הרב לקראת חג השבועות בנושא "תוקפם של דברי סופרים", יתקיים אי"ה מחרתיים ביום חמישי ג' סיון (17/05/18) בשעה 20:10 (תפילת ערבית בשעה 19:55) בבית כנסת "הבית הלבן" ברח' גת 9 קרית משה ירושלים.

הציבור מוזמן.


          

פרשת 'במדבר' נקראת תמיד סמוך לחג השבועות. ההסבר על דרך הפשט הוא, כדי להפריד בין הקללות הכתובות בפרשת 'בחוקותי' לבין החג. אלא שיש הסבר יותר פנימי. חז"ל רצו להדגיש שהתורה ניתנה דווקא במדבר, כדי לרמוז לכך שאדם לא יכול לזכות בתורה אלא אם כן עושה את עצמו כמדבר. בפרשת 'במדבר' אנו רואים את גדולתו של דור המדבר, את חנייתם במחנות לארבע רוחות השמים, כהנים לויים וישראלים. זו המתכונת שבה יכולה השכינה, ששרתה בהר סיני, לשרות בזעיר אנפין בחביון עוז גם על מחנה ישראל.

מתן תורה הוא האירוע החשוב והגדול ביותר שהתרחש בעולם לאחר בריאת שמים וארץ. עם שלם הועלה לדרגת הנבואה ושמע דברי אלוקים חיים. מי שמאמין שהעולם נברא, ודאי מאמין גם בנבואה. לפי הרמב"ן, עם ישראל כולו הועלה לדרגת הנבואה ושמע את שתי הדיברות הראשונות מהקב"ה. שאר הדיברות נאמרו על ידי משה, מפני שלא היה ביכולתם לספוג את עוצמת ההתרוממות והדבקות באלוקים חיים, כמו שאמרו "אִם יוֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמועַ אֶת קוֹל ה' אֱלוקֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ".

כשנדקדק נראה שבשתי הדברות הראשונות הניסוח הוא בלשון מדבר: "אנכי ה' אלוקיך, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני". לעומת זאת הדיבר השלישי אומר "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא", ולא בלשון מדבר - לא תשא את שמי לשוא. משה רבנו מדבר בגוף שלישי, משום שאת שתי הדברות הראשונות בני ישראל השיגו בעצמם במראות הנבואה, ואילו שאר הדברות נאמרו על ידי משה.

את שתי הדברות הראשונות -  מציאות ה' ואחדותו, שאין שניים ואין אמא ילד ורוח הקודש - הם השיגו בעצמם.

יש לדעת שהנושאים הרוחניים הם מופשטים. אנו רואים רק את התגלמות הבורא בעולם, אך לא את המהות, מפני שאת מהות האלוק אפילו משה רבנו לא השיג. משה רבנו ביקש "הראני נא את כבודך", אך הקב"ה ענה לו "כי לא יראני האדם וחי" – אדם,שהוא קרוץ חומר ומוגבל בהשגתו, לא יכול להכיר במדעו האנושי את הבלתי תכליתי. לעומת זאת, את עצם העובדה שיש אלוק לעולם ויש בורא לעולם,  כל אחד יכול להבין, אם רק יפעיל את הגיונו הפשוט.

כך אומר גם הרמב"ם ב'מורה נבוכים', " 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום", וגם השכל האנושי מחייב להאמין בזה. אילו בני האדם היו מפעילים את ההגיון שלהם, ללא נגיעה וללא חולשות, כל אחד היה יכול להגיע להכרה שיש בורא לעולם. הרי לא יתכן שדבר נפלא כל כך כמו הבריאה- החוקיות שיש בה, והחכמה שטמונה בה -  כל אלה נתהוו במקרה ! רק כסיל גמור יכול לומר זאת.

אך בכל זאת אנו רואים שיש הרבה שטועים בכך, מכוח הבחירה שהקב"ה נתן באדם, שהוא יכול לטעות עד כדי כך, כדברי הגמרא על הפסוק "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד" - שיודעים ריבונם ומתכוונים למרוד בו. צריך לכך עזות גדולה מאוד.

הרמב"ם והרמב"ן אומרים שלא מספיק שאדם יספוג את האמונה בבורא מהוריו וממוריו, אלא צריך שיתברר לו ושיבין שלא יתכן שהעולם הוא ללא מנהיג והכל מתנהל במקריות. לכן כותב הרמב"ם, שאדם צריך "לידע" שיש בורא לעולם ולא רק להאמין.

מרן הרב זצ"ל אומר שכל הטעויות שיש בעולם, בכל התחומים, נובעות מהטעות היסודית באמונה. אם טועים בדבר בסיסי כל כך ולא מבינים שיש בורא לעולם, אין תימה שטועים בדברים פחות בסיסיים. לכן חשוב מאד ללמוד ענינים אלו שיש להם השלכה לתחומים רבים.

דורנו צריך להכיר ולהתבונן במציאות באופן אמיתי, ועל בני עמנו לדעת שיש לנו ארץ מיוחדת השייכת אך ורק לנו, וכי יש לנו אלוקי ישראל ויש לנו תורת ישראל. העולם כולו משווע לכך, שהישועה תבוא באמצעות עם ישראל. העולם שקוע בחומרנות ובבערות, ולמרות שמבחינה טכנולוגית ומדעית יש התקדמות עצומה, הרי בעניני רוח, תיקון האדם, מידותיו והתנהגותו,לא ניתן לומר שהיום האדם טוב יותר מאשר לפני אלף שנה. לכן צריך לומר שהתיקון צריך להיות ביסוד, באמונה שיש בורא לעולם, שיש שכר ועונש ויש תורה מן השמים.

אם עם ישראל כולו יתנהג לאורה של תורת ישראל, אין ספק שהדבר יקרין גם על אומות העולם, כפי שאומר הנביא, שעם ישראל צריך להיות "לברית עם לאור גויים". האלימות ושפיכות הדמים בעולם הרחב נובעת חלקית משום שאנחנו לא מתקנים את מה שצריך. אנו צריכים להיות "אור לגויים" לא רק בהמצאות טכנולוגיות, אלא בתיקון האדם- במידות, בהנהגה נכונה ובהשקפה אמיתית.

יהי רצון, שמתוך יום מתן תורה נתרומם כולנו ונפיק את הלקחים ונתקן את עצמנו, ומתוך כך את העולם כולו, במהרה בימינו ובמידת הרחמים.

 

                                                                        

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

במידה ואינך מעוניין להמשיך לקבל את המייל השבועי מדברי הרה"ג דוב ליאור שליט"א, נא שלח אלינו בקשה להסרה מרשימת התפוצה.

 

 

דברים לפרשת בחוקותי, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א


שיעורו החודnשי של הרב לקראת חג השבועות בנושא "תוקפם של דברי סופרים", יתקיים אי"ה בשבוע הבא ביום חמישי ג' סיון (17/05/18) בשעה 20:10 (תפילת ערבית בשעה 19:55) בבית כנסת "הבית הלבן" ברח' גת 9 קרית משה ירושלים.

פרשתנו עוסקת באחד הנושאים הבסיסיים בהשקפת עולמה של היהדות, הברכות והקללות שנאמרו בהר סיני, שבהן מקופל אחד מיסודות האמונה שהוא השגחת ה' על היחיד וכמובן על הציבור. כל מה שקורה לאדם מישראל, ועל אחת כמה וכמה לכלל ישראל, אלו דברים שבאים בהשגחת ה' והם תלויים במעשיהם.

בפרשת 'בחוקותי' אומר משה "ואם תלכו עימי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי", דהיינו, אם אביא עליכם עונש כדי שתתעוררו בתשובה ואתם תחשבו שזהו נוהג שבעולם והוא מקרה, כי אז אלך עמכם בחמת קרי – על עצם חשיבה זו תענשו.

הדברים אמורים גם לימינו. בעוד מספר ימים נציין בע"ה את יום שחרורה של ירושלים. זהו אירוע כל כך חשוב, שבו עם ישראל זכה לשחרר מעול זרים את ליבה של ארצנו - יהודה, שומרון וחבל עזה, ובמיוחד את מקום המקדש. נראה שאין מספיק מודעות בציבור הרחב לחיוב ההודאה על אירוע זה. בנוסף להצלה ממות לחיים, מעין מה שהיה במלחמת השחרור, עם ישראל זכה לשחרר את מקום המקדש, אך לא היה מודע לגודל השעה. משום כך  החמצנו הזדמנות פז להחזיר את בעלותו של עם ישראל על הר הבית עם כל ההשלכות השליליות שנובעות מכך עד עצם היום הזה.

בכל אופן, מצד ההשגחה האלוקית, שחרורה של ירושלים היה שלב שני אחר הכרזת המדינה. ירושלים מקפלת בתוכה את השאיפה לרוחניות, קדושה, מקדש וכהונה, שהם בסיסיים בעולמה של היהדות. כאשר התרחשו האירועים האלה לא עלה על הדעת שכך הם יסתיימו. חשבו שכל המלחמה תהיה עם המצרים, וכלל לא עם ירדן ששלטה בירושלים וביש"ע. ההשגחה האלוקית סובבה כך, שאויבנו כרתו ברית עם שאר מדינות ערב ונאלצנו להלחם מול כולם. על כך אפשר לומר את מאמר חז"ל, שהגאולה באה בהיסח הדעת. 

אנו רואים שגאולתנו באה שלב אחר שלב. בשלב ראשון הוכרז על הקמת מדינה בחלק קטן מארץ ישראל, ובשלב השני נכבשה ירושלים השלמה שמסמלת את הפן הרוחני.

עם ישראל צריך לדעת, שמקום המקדש שממנו יוצאת אורה לעולם וממנו יוצאת תורה לעולם, חייב להיגאל ולחזור לבעלות עם ישראל. זו ממש חרפה ובושה, שאת המקום המקודש הזה השארנו בשליטת אויבינו. לעם ישראל אין עוד מקומות קדושים, אלא רק מקום מקודש אחד ששלמה המלך קידש – הוא מקום המקדש בהר הבית. גם אם יש כרגע מניעה הלכתית לבנות את בית המקדש, הבעלות על המקום ושמירתו חייבות להיות בידי עם ישראל. כך גם דוד המלך, אע"פ שנאסר עליו לבנות את בית המקדש, מ"מ ערך תוכניות והכין את חומרי הבניה, כדי שבהגיע הזמן יוכל שלמה המלך  להתחיל מיד בבנייתו. 

חז"ל אומרים, שכל דור שבימיו לא נבנה המקדש - כאילו נחרב בימיו. לכל דור יש משימה שמקרבת את בנית המקדש. בדור הקודם, כאשר לא היינו קרובים כלל למקום המקדש, היו צריכים לפחות ללמוד את ענייני המקדש כפי שה'חפץ חיים' בשעתו חיבר 'ליקוטי הלכות' על סדר 'קדשים'. כך גם לדור שלנו יש ציווי אלוקי לגאול את המקום ולהחזירו לבעלותנו. 

אמנם ירושלים מאוחדת, אך המקום הקדוש שלנו נתון למרמס על ידי המחבלים שהורסים ומשחיתים כל זכר לעברו היהודי.

אין ספק שחולשה זו, שעדיין המקום לא נמצא בידינו, היא אחת הסיבות שאין שלום באזורנו והטרור משתולל במדינה. המפתח לשלום הוא בגאולת ארצנו בכלל והר הבית בפרט. אם רק נרצה לגאול אותו, אין ספק שתהיה גם סייעתא דשמיא לכך,ובזה נרומם את קרן עם ישראל וארץ ישראל כולה ונזכה לשלום אמת ובטחון בכל מרחבי ארצנו.

 

                                                                        

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

במידה ואינך מעוניין להמשיך לקבל את המייל השבועי מדברי הרה"ג דוב ליאור שליט"א, נא שלח אלינו בקשה להסרה מרשימת התפוצה.

 

 

דברים לפרשת בהר, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א


          

עניינה המרכזי של פרשתנו הוא מצוות השמיטה, שבה אנו מצווים מן התורה להשבית בשנה השביעית את כל עבודת האדמה.

מבחינה רעיונית, למצווה זו יש אותה מטרה כמו זו של השבת. השבת פועלת על היחיד מישראל, ומטמיעה בו את הידיעה שה' ברא את העולם, ויש יום אחד שהוא כולו לה'. כך בשמיטה, האומה בכללה מתפנה מעיסוקי היום יום, ובעיקר מעבודת האדמה  שהיתה עיקר עיסוקו של עם ישראל, ואז מתפנים ללימוד תורה – 'שנת השתלמות'.

לדעת רוב הפוסקים, חיובה של מצווה זו בזמננו הוא מדרבנן, מפני שהיא תלויה ביובל הנוהג לכל השיטות  רק בזמן שרוב ישראל בארץ,  וכאשר אין רוב ישראל בארץ אין היובל נוהג וממילא גם השביעית בזמן הזה נוהגת רק מדרבנן.

פולמוס השמיטה התחיל לפני למעלה ממאה שנה סביב 'היתר המכירה' של הקרקע לגוי, כדי להפקיע ממנה את קדושת שביעית ולאפשר את המשך קיומן הכלכלי של המושבות שהתפרנסו בעיקר מחקלאות. על אף שהמכירה אינה האידיאל, בהתחשב במצב, פסקו גדולי ישראל שמועילה המכירה כדי להפקיע את הקדושה, בזמננו ששביעית מדרבנן.

מאז, מדי שמיטה נאלצת הרבנות להמשיך את היתר המכירה, מכיון שהמדינה נתונה במידה מסויימת בחרם כלכלי מן המדינות שמסביבה ויש קושי לייבא פרות וירקות.

כמובן כל זה אילוץ, ובע"ה כשנזכה לעוצמה כלכלית שתאפשר להשבית את כל החקלאות לשנה שלמה בלי לפגוע בקיומה של החקלאות בארץ, כולל תכנון של מניעת נזקים בשל ביטול חוזים מחוץ לארץ, נקיים את מצוות השמיטה ככתבה וכלשונה.

השביעית תופסת גם מקום מבחינה ערכית. חז"ל דרשו שבשל ביטול מצוות שביעית עם ישראל נענש, וסברו  ששבעים שנות גלות בבל היו כנגד שבעים שמיטות שביטלו בהיותם בארץ. השביעית טומנת בחובה מהלכים ששייכים לקיומה של האומה בארץ. לכן, חקלאי שיכול לשמור שביעית כהלכתה גם בזמננו – קדוש יאמר לו, אך הציבור באופן כללי עדיין נאלץ להשתמש בהיתר המכירה.

יהי רצון שנזכה שעם ישראל בהמוניו יחזור לארץ, ומצווה זו תוכל להתקיים בארץ מן התורה ולא רק מדרבנן. אז גם נוכל לקיים כראוי את המצוות הקשורות לתרומות ומעשרות, שגם אותן מתנה הרמב"ם ב'רוב יושביה עליה',  ונשב לבטח בארצנו.

 

                                                                        

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

במידה ואינך מעוניין להמשיך לקבל את המייל השבועי מדברי הרה"ג דוב ליאור שליט"א, נא שלח אלינו בקשה להסרה מרשימת התפוצה.