דברים לפרשת נצבים, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א




מצ"ב רעיון קצר לפרשת נצבים, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א.

כמו כן, צרפנו קישור לשיעור וידאו של הרב לפרשת השבוע - נצבים

בשבוע הבא ביום חמישי ד' תשרי (06/10) בשעה 20:00 יתקיים אי"ה שיעורו החודשי של הרב, בנושא "הלכות יום הכיפורים" , ב"בית הרב" ברח' הרב קוק 9 בירושלים.

הציבור מוזמן.


          

בתחילת הפרשה מסביר רש"י, שמשה רבנו כינס את בנ"י ביום מותו ע"מ להכניסם בברית.

נשאלת כאן השאלה : הרי עיקרה של הברית כתוב בפרשת 'כי תבוא', כפי שכבר מוזכר בחז"ל, על הברית שהקב"ה כרת עם כלל ישראל בערבות מואב, מלבד הברית אשר נכרתה בסיני. א"כ לצורך איזו ברית הוצרך משה לכנסם שוב?

אומר ה'אור החיים' הקדוש, שבברית זו יש חידוש שלא היה בברית הקודמת. בברית הקודמת משה רבנו אמר לכלל ישראל שידעו שכל המאורעות הם לפי מעשיהם – אם עם ישראל ילך בדרכה של תורה תהיה סייעתא דשמיא בכל התחומים, אך אם ילכו בשרירות ליבם תבואנה צ"ט הקללות הכתובות בפרשת 'כי תבוא'.

בפרשת 'נצבים' משה רבנו מכניס מימד חדש, מימד של ערבות, כפי שאומרים חז"ל "כל ישראל ערבין זה לזה". את יסוד הערבות הם קיבלו על עצמם לאחר שנכנסו לארץ, לאחר שקיבלו את התורה באלה ובשבועה בהר גריזים ובהר עיבל. ומהי הערבות?  הערבות היא אחריות של כל אחד מישראל על חברו, ואם הוא יכול למחות בפני חברו ולמנוע ממנו עשיית חטא ולא עושה זאת, הוא נענש על אי המניעה. זו סגולתה של ארץ ישראל שיכולה לאחד את עם ישראל מפרטים בודדים לחטיבה לאומית אחת. עד שלא קיבלו את התורה באלה ובשבועה בהר גריזים ובהר עיבל לא היה מושג של ערבות.

וכאן נוסף הענין של "הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם". דהיינו, אדם שחוטא בסתר, אי אפשר להעניש על כך את האחרים שהרי אינם יודעים, אך ב"נגלות", במקרים שיש ביד אחרים להוכיח ולמנוע את העבירה והם אינם עושים זאת, הם נענשים על כך. המדרש בספר 'שופטים' שואל : מדוע עמ"י, כשיצא למלחמה נגד הנבלה שנעשתה בפילגש בגבעה, ניגף פעמיים, הרי הם עשו דבר נכון ?! מסביר המדרש, שהקב"ה אמר 'בכבודי לא מחיתם, בכבוד בשר ודם אתם מוחים?' עצם המחאה על הנבלה – נכונה, אך כאשר יש ענין יותר חמור שגם עליו היה להם למחות ולא מחו, כשהעשן של פסל מיכה היה מתערב עם עשן המערכה וכולם היו 'סובלניים' ו'מתחשבים בזולת', זהו עיוות.

מכאן אנו לומדים, שגם אם מוחים על דבר מסוים, אך לא מוחים על משהו שהוא יותר חמור,  המחאה הופכת לקטרוג.


היום אנו עדים לכך שהציבור בצדק מתעורר למחות על עוולות מסוימות, אך אם באותה שעה מתרחש דבר חמור יותר, כגון שהמדינה מחליטה להחריב ישוב שלם ללא כל סיבה אמיתית, בטענה שהאדמה שייכת למחבלים, ואין מוחים על כך אף אם מוחים על דברים אחרים, המחאה הזאת נחשבת לקטרוג והקב"ה בא בתביעה גם על זה. לכן יש לדעת, שתמיד יש לפעול בפרופורציה נכונה, לדעת מהו הדבר החשוב ביותר שעליו יש למחות בראש ובראשונה, ורק אח"כ למחות גם על דברים פחות חשובים ומהותיים. הריסת ישוב שלם בארץ ישראל זהו חטא גדול, ומי יודע אלו ייסורים קשים עם ישראל עלול חלילה לספוג בגלל מעשה חמור כזה.

הצדק והיושר הם לפני החוק. דבר שהוא נגד הצדק, לא יוכשר על ידי הדבקת תווית של 'חוק'. ישעיהו הנביא אומר: "הוֹי הַחוֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ" – גם חוק יכול להיות און.

בימים אלו, ערב ראש השנה, כל מי שיש בידו למחות ולהוכיח על העוול הנורא, חייב לעשות זאת ולפעול כדי להשאיר את תושבי המקום בנחלתם.

רק ע"י חיזוק ההתיישבות והאחיזה בכל מרחבי ארצנו נזכה לשלום אמת ולביטחון.

 


 


דברים לפרשת כי תצא, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א




פרשת כי תצא, מפי מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א.


 קישור לשיעור וידאו של הרב לפרשת השבוע - כי תצא

          

פרשתנו משופעת בשבעים וארבע מצוות, כפי שמופיע אצל מוני המצוות, ואין עוד פרשה שיש בה כל כך הרבה מצוות.

המצוות המופיעות בפרשה עוסקות בהרבה מתחומי החיים הפרטיים והציבוריים של האדם, כולל מצוות השייכות לזמן מלחמה.

הפרשה פותחת בנושא של אשת יפת תואר ולאחר מכן עוסקת בעניני קדושת המחנה.

התורה באה להדגיש שגם צבא הנמצא במצב של מלחמה חייב לשמור על צלם אנוש, על קדושת המחנה, ועל התנהגות נאותה של כל פרט, גם כאשר נלחמים וצריכים להדוף את האויב ואף לחסלו, שזו הצלה לעם ישראל.

בהמשך הפרשה כתוב "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". מכאן לומדים חז"ל שאין לומר דבר שבקדושה במקום שאינו נקי, כגון שיש ריח לא טוב, או כנגד ערווה. אמנם אזהרה זו אינה רק לזמן מלחמה אלא גם בחיים בכללם, כשאדם מזכיר את שם ה', צריך לעשות זאת במקום נקי ולא כשהוא רואה לנגד עיניו דבר שאסור לראותו מבחינת גדרי הצניעות. מובא בספר החינוך שהתורה כותבת אזהרה זו בתוך עניני הצבא, למרות שדין זה אינו דווקא בצבא, כדי להדגיש שאף בזמן שנמצאים בצבא, בחזית, או במחנה שאמור לצאת לפעילות, יש לשמור על הקדושה.

התורה מדגישה "לתת אויביך לפניך", כלומר, ההקפדה על קדושת המחנה, שמירת קדושתו וצניעותו של האדם, שלא יתדרדר חלילה להיות כעמי הארץ, היא הסגולה לנצח במלחמה. שמירת קדושת המחנה אינה מגבילה את פעילות החיילים, אלא להיפך, מביאה סייעתא משמים להנחית מכה אנושה על האוייב ולנצח במלחמה.

קדושת המחנה והרמה המוסרית של צבא ישראל, היא הערובה שהחיילים יוכלו לעמוד על משמרתם שלא יפגעו חלילה יהודים בארצנו הקדושה, ויוכלו לפגוע באויב. על פי תורתנו הקדושה, מעבר למוסריות האנושית הכללית, יש חובה לשמור על קדושה, צניעות, שמירת העיניים, איסור עירבוב של גברים ונשים, איסור הזכרת שם ה' במקום מטונף וכו'. זוהי הרמה המוסרית הגבוהה שהצבא שלנו צריך לשמור עליה.

יהי רצון שנזכה שהצבא שלנו ישמור על המוסריות האמיתית על פי הדרכתה של תורה ועל קדושת המחנה, וממילא יוכל להדוף את כל האויבים ולנצח בכל המערכות.

 

                                                                        

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

 

 

--

                     
photo



























David Wilder דוד וילדר
Exec Dir: Eretz.Org
p:(+972) 52-429-5554 | p: US: +1-347-725-0325 | e:david@davidwilder.org | w:www.davidwilder.org a: Beit Hadassah, Hebron בית הדסה, חברון 90100
Breaking the Lies - שוברים שקרים
    
 David Wilder on Facebook